הקול כעץ השדה. באותיות המילה "קוֹל" משתקף עץ השדה: במבנה האותיות ,בהפיכתן משלושה עצורים למילה, בהפיכת המילה לצליל, ובמשמעות הרוחנית שהיא מסמלת. בעזרת מודעות וערנות נכוון את קולנו, קולות רבים, לכלִי שופע ומשפיע, נוגֵע ומֵרגש.
ק מכוונת לקרקע, לשורשים. נהגית בעזרת שורש הלשון שנוגע בחך הרך,בלוע.
ו היא כגזע שבו ממוקמות מערכות ההובלה, צינורות העצה והשיפה שמובילים חומרי מזון מהשורשים. כעין משאבה שיונקת, מזינה ומחייה את העץ.
ל מכוונת אל, כלפי מעלה לצמרת. נהגית בעזרת קצה הלשון, בחיבור קצה הלשון עם החך הנוגע בשיניים. ברפואה הסינית קצה הלשון, המקום שבו נהגית האות ל , משקפת את הלב.
הלשון (שריר יחיד שמחובר לגוף רק בצד אחד) מחברת שני ערוצי אנרגיה אנכיים בגוף: הקוטב המוחי והקוטב המטבולי.cv מרִצפת האגן אל השפה התחתונה, GV מרִצפת האגן אל החיך העליון ,דרך עמוד השדרה.
ןֹ החוֹלָם יוצר סולם. הנקודה שקושרת בין ק וְ ל .שני עיצורים ללא רוח חיים שמקבלים משמעות והופכים למילה בעזרת החולם, הנקודה שמחברת ומניעה, התנועה.
האדם שרוצה לשיר עם משמעות מעביר באמצעות קולו את רחשי לבו. מפתח יכולת הקשבה שבעזרתה הוא מתחבר לעצמו ולאחרים, וּמחבֵּר.
הקשבה מכילה את המילה בקשה. כשאני מבקש לשיר ולגעת, לשיר ולרגש, אני מכוון אחרת. הגוף שלי,כצינור,מאפשר זרימה.
תרגיל: להניח את קצה הלשון במקום שבו נהגית האות ל ולהקשיב לנשימה. החיבור בין ערוצי האנרגיה מאפשר נשימה עמוקה לכליות ולעצם העָצֶה שנמצאת בבסיס עמוד השדרה.